איך לנהל רגש בזמן פרויקט?

אתם בטח מכירים את תהליך היצירה הארוך, בין אם זה התחלתו של עסק, יצירת אמנות או יעד כמו להגיע לתוצאה מסויימת בריצה.

הדרך ארוכה, פתלתלה ויותר מהכל לא כפי שציפינו שהיא תהיה.

אנחנו מתחילים את הדרך כמו מכונית חדשה שלחצה על הגז עד הסוף על 200 קמ"ש ופתאום במפר.

אז קצת קפצנו קיבלנו מכה בראש, המהירות ירדה אבל עדיין ממשיכים.

פתאום עוד ועוד במפרים ואנחנו כבר יוזמים את ההאטה מחשש שאולי זה לא הכביש שכדאי לנסוע עליו.

זה נורמלי, לא טעיתם. מה שכן, כדאי שתהיו יותר מרוכזים במוטיבציה, למה החלטתם לעשות את זה. כדי שתזכרו ללחוץ על הגז שוב לאחר כל במפר.

תעשו בדיקת ציפיות, למה ציפיתם? אני מתייחס לציפיות סמויות, כאלו שאנחנו לא אמרנו במודע ובקול אבל הם תמיד שם. למשל אם קבעתי עם חבר ב10 והוא בא ב11 - למה אני אתאכזב? כי מעבר לכך שקבענו ב10 הייתה לי ציפייה שחברים שלי יגיעו בזמן - מי אמר דבר כזה?

עובדה שיש אנשים שמבחינתם אם אחרתם להם ב10 דק הם אפילו לא יתייחסו לזה, כי להם אין את הציפייה הזו.

אז תעשו רגע בדיקה לציפיות הכי בסיסיות שלכם, ותבדקו מה מהם ריאלי ומה לא.

האם באמת ציפיתם שכל העיר תשמע על ההישגים שלכם בחודשיים? כמה סקר שוק עשיתם, כמה אנשים שעברו את המסלול שלכם ראיינתם? מאיפה לכם שזה לא לוקח שנתיים?

וכמובן תבדקו, האם אתם עדיין רוצים להגיע לאותו יעד?

כשיצאתם - רציתם. אבל דברים משתנים, החיים דינאמיים, אנחנו כל הזמן משתנים ואיתנו גם הרצונות שלנו. אולי הסיבה שאתם כל הזמן חושבים על הבעיות ולא על הפתרונות זה כי... אתם לא ממש רוצים לפתור.

השאלה הזו באה מאחד העוקבים, אתם מוזמנים לשאול אותי עוד שאלות שתרצו לראות בפוסטים עתידיים, ככה אוכל לעזור לכם למצות את הפוטנציאל שלכם. כי כמו שאתם יודעים.

כולנו יכולים יותר.